הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מלנינה ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע 2 אשר בוטח על ידי התובעת 1.

התובעים טוענים כי בעת שרכבם חנה כדין בסמוך לבית מס' 11 ברחוב שלמה המלך בלוד, סטה רכב הנתבעות מנתיב נסיעתו, פגע ברכבם בחלקו השמאלי ונמלט מהמקום. בעקבות כך נגרמו לרכב נזקים. סכום התביעה הועמד על סך של 12,919 ₪.

בכתב ההגנה טענו הנתבעות, כי רכבן לא היה מעורב בתאונה וכי הנזקים הנתבעים לא נגרמו באירוע כנטען.

בדיון שמעתי את עדויותיהם של התובע 2 ושל הנתבעת 1. כן שמעתי עדויות של שני עדים מטעם הנתבעות.

התובע 2 העיד כי הוא עצמו לא ראה את אירוע התאונה. לדבריו הוא הגיע למקום בשעה 23:10 לערך וגילה כי רכבו נפגע. ליד הרכב היו שברי זכוכיות ופס קישוט. מבירור שערך עם פחח רכב מאוחר יותר הוא גילה שפס הקישוט שייך לרכב מסוג רנו מגאן. על מעורבותו של רכב הנתבעות באירוע התאונה הוא למד משני אנשים שהיו במקום ומסרו לו את פרטי הרכב תמורת תשלום של 500 ₪. בהתאם לפרטים שקיבל התובע 2 מהמשטרה הוא הגיע אל ביתה של הנתבעת 1 ועדכן אותה כי המשטרה מחפשת אותה לאחר שפגעה ברכבו. באותו מעמד היא השיבה לו שהיא פגעה במשאית ולא ברכב פרטי. הוא ביקש להראות לה את הרכב הפגוע אולם היא סירבה לראותו. בפגישתו עמה הוא ביקש ממנה להודיע לנתבעת 2 על אירוע התאונה והיא הבטיחה שכך תעשה אולם בפועל לא עשתה כן. התובע 2 העיד כי העדים שראו את אירוע התאונה שהנם בני מיעוטים, סירבו לתת לו את פרטיהם ולכן הוא לא יכול היה לזמנם.

הנתבעת 1 הודתה כי רכבה היה מעורב בתאונת דרכים באותו ערב וזאת בשעה 22:45 לערך. לטענתה רכבה פגע במשאית ולא ברכב פרטי השייך לתובע 2. לדבריה אירוע התאונה התרחש לאחר שסטתה שמאלה בעקבות רכב שהגיע מימין לה ופגעה עם רכבה בדבר מה. מיד לאחר מכן היא יצרה קשר עם חבריה לעבודה וביקשה מהם להגיע למקום. מדבריה עולה, שלאחר התאונה היא ראתה שהיא פגעה במשאית ולא פגעה ברכב נוסף. שני אנשים, אשר עבדו בקיוסק סמוך הגיעו למקום כדי לבדוק אם גם רכבם נפגע והתברר להם שלא. בעדותה היא הסבירה כי מאחר שהיא הבחינה שלמשאית לא נגרם נזק למעט שפשוף בצבע המשאית, היא לא השאירה את פרטיה על המשאית. לדבריה היא דיווחה על אירוע התאונה כשבוע לאחר התרחשות התאונה. ההודעה הוגשה וסומנה נ/1.

שני העדים הנוספים שהינם חבריה לעבודה של הנתבעת 1 העידו שהם לא ראו את אירוע התאונה אלא הוזעקו על ידי הנתבעת 1 למקום לאחר מכן. לדבריהם הם סרקו את המקום וראו שנפגעה משאית. הם לא ראו רכב פגוע אחר. מעדותם עולה כי הנתבעת 1 לא אמרה להם כי היא פגעה במשאית, אלא הם חיפשו ביוזמתם את הרכב שנפגע על ידי הנתבעת 1.

שני האנשים, אשר היו מצויים בקיוסק סמוך וחזו בתאונה לא זומנו להעיד. לדברי הנתבעת 1 אחד מהאנשים לא ענה לפניותיה הטלפוניות ואילו השני סרב לכך בטענה שהוא אינו מעוניין להעיד בהיותו מפעיל קיוסק באזור.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה.

שוכנעתי כי אירוע התאונה התרחש וכי הנתבעת 1 היא שפגעה עם הרכב בו נהגה ברכב התובעים וגרמה לו לנזק. כאמור רכב התובעים היה באזור בו ארעה התאונה. התובע 2 הגיע למקום בסמוך להתרחשות התאונה. או אז הוא גילה את רכבו כשהא פגוע. הנתבעת 1 הודתה כי נסעה ברכב מסוג רנו מגאן. התובע 2 הציג את פס הקישוט, אשר נפל ככל הנראה מרכבה של הנתבעת 1. יש לציין כי כאשר הנתבעת 1 נשאלה האם לרכבה היה חסר פס קישוט בעקבות התאונה, היא השיבה שהיא אינה זוכרת.

זאת ועוד, מעדותה של הנתבעת 1 עולה, כי היא לא ידעה במועד האירוע באיזה רכב היא פגעה. מעדויות העדים מטעמה עולה שהנתבעת 1 לא אמרה להם באותה עת, כי היא פגעה במשאית והם ניסו לאתר את הרכב בו היא פגעה. רק אז הם גילו שמדובר במשאית. שניהם העידו כי הנתבעת 1 הייתה נסערת באותו מעמד. (ראה עדותו של מר גור הררי בעמ' 6 ועדותו של מר אבי פצ'ניק בעמ' 7). מהעדויות לא ניתן לשלול שגם רכב התובעים נפגע באירוע. יש לציין כי מדובר באירוע שהתרחש בשעות החשיכה ואף אם הייתה תאורת רחוב במקום, ייתכן בהחלט שהן הנתבעת 1 והן העדים מטעמה לא הבחינו שרכב התובעים נפגע גם הוא.

זאת ועוד, עדותה של הנתבעת 1 הותירה עליי רושם שלילי ביותר. התרשמתי כי הנתבעת 1 ניסתה להתנער מאחריותה לאירוע ופעלה בעניין זה בניגוד מוחלט לחובתה על פי החוק.

בטופס ההודעה לנתבעת 2 דיווחה הנתבעת 1 כי בעקבות אירוע התאונה נגרם למשאית נזק.

להלן הדברים שנכתבו בטופס ההודעה :

"פגעתי בפינת פגוש ממתכת של משאית לבנה. מאחר ולא נגרם נזק משמעותי חוץ מכיפוף קל בפינת הפגוש למרכב לא דיווחתי על המקרה".

מן האמור בטופס ההודעה עולה כי למשאית בה פגעה הנתבעת 1 נגרם נזק – כיפוף קל בפינת הפגוש. למרות זאת הנתבעת 1 לא השאירה את פרטיה על המשאית הפגועה כמתחייב.

בעדותה לפני היא הגדילה לעשות וטענה כי למשאית נגרם שפשוף בלבד. זאת בניגוד מוחלט לאמור בהודעתה לנתבעת 2. אציין כי אף אם היה נגרם שפשוף בלבד, כטענתה, חובתה של הנתבעת 1 היה להשאיר את פרטיה.

תקנה 145 לתקנות התעבורה קובעת כדלקמן:

"(א)  נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את התעודות האמורות ואת רשיון הרכב וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.